Page images
PDF
EPUB
[ocr errors]

3

:

5 :

העֲרָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי יְהוה : 18 הֵן לֹא־־הוּבָא אֶת־דְּמָה אֶל־הַקְדֶשׁ פְּנִימָה אָכוֹל תּאכְלְוּ אֹתָהּ בַּקְדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִיִּיתִי: 19 וַיְדַבֵּר אַהֲרן אֶל--משֶׁה הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת־חַטָאתָם וְאֶת־עֲלָתָם לִפְנֵי יְהוָה וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶה וְאָכַלְתִּי חַטָאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יְהוָה: 20 וַיִּשְׁמַע משֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו :

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־־משֶׁה וְאֶל־־אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם : 2 דִּבְּרָוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זאת הַחַיָּה אַשר תּאכְלוּ מִכָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ: 3 כלי מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָמֹת מַעֲלַת גֵרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תּאכְלָוּ : 4 אַךְ אֶת--זֶה לֹא תְאכְלוּ מִמַעלי הַבְּרָה וּמְטַפְרְסִי הַפַּרְסָה אֶת-הַגָּמָל כִּי־מעלה גרה הוּא

וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: 5 וְאֶת־ הַשָּׁפָן כִּי־מַעֲלֶה גָרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם : 6 וְאֶת־הָאַרְנְבֶת כִּי־מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם: וְאֶת־הַחֲזִיר כִּי־ מַפְרִיס פַּרְיָה הוּא וְשׁמַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא בְּרָה לֹא־ יעֶר טְמֵא הוּא לָכֶס : 8 מִבְּשָׂרָם לֹא תאכֵלוּ וּבְנְבְלָתָם לֹא תִמָּעֶוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם: 9 אֶת-זֶה תּאכְלוּ מִכּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כּל אֲשֶׁר־לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַיִם בַּימים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תּאכֵלְוּ: 10 וְכֹל אֲשֶׁר אֵין־־לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיָּמִים וּבַנְּחָלִים מִכּל שֶׁרֶץ הַמַיִם וּמִכָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם: 11 וְשָׁקֵץ יְהִיוּ לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תאכֵלוּ וְאֶת־נִבְלָתָם תְּשַׁקְצוּ: 12 כָּל אֲשֶׁר אֵין־לָוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם: 13 וְאֶת־ אֵלֶה תְּשַׁקְצוּ מִן־הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת־הַנָּשֶׁר וְאֶת־הַפֶּרֶס וְאֵת הָעֶזְנִיָּה: 14 וְאֶת־הַדָּאָה וְאֶת־ הָאַיָּה לְמִינָהּ: 15 אֵת כָּל־ערֶב לְמִינָוּ : 16 וְאֶת בַּת הַעֲנָה וְאֶת־הַתַּחְמָס וְאֶת־הַשְׁסֵף וְאֶת־הַבֵּץ לְמִינֵהוּ:

6

:

7

9

T

13:

[ocr errors]

the uncle of Aaron, and said unto Aaron, and unto Eleazar and unto them, come near, carry your

Ithamar his sons that were left, brethren from before the sanctuary Take the meat-offering that reout of the camp.

maineth of the offerings of the 5 So they went near and carried LORD made by fire: and eat it them in their coats out of the without leaven beside the altar : camp; as Moses had said.

for it is most holy. 6 And Moses said unto Aaron, 13 And ye shall eat it in the and unto Eleazar and unto Itha- holy place, because it is thy due, mar his sons, uncover * not your and thy sons due of the sacrifices heads, neither rend your clothes; of the LORD made by fire: for so lest ye die, and lest wrath come I am commanded. upon all the people; but let your 14 And the wave-breast and brethren, the whole house of Israel, 'heave-shoulder shall ye eat in a bewail the burning which the LORD clean place; thou, and thy sons, hath kindled. $

and thy daughters || with thee: for 7 And ye shall not go out from they be thy due, and thy sons due, the door of the tabernacle of the which are given out of the sacricongregation, lest ye die: for the fices of peace-offerings of the anointing oil of the LORD is upon children of Israel. you. And they did according to 15 The heave-shoulder, and the the word of Moses.

wave-breast shall they bring, with 8 And the LORD spake unto the offerings made by fire of the Aaron, saying,

fat, to wave it for a wave-offering 9 Do not drink wine nor strong before the LORD, and it shall be drink, thou, nor thy sons with thine, and thy sons with thee, by thee, when ye go into the taber- a statute for ever : as the Lord nacle of the congregation ; lest ye hath commanded. die: it shall be a statute for ever 16 And Moses diligently throughout your generations : sought the goat of the sin-offer

10 And that ye may put differ- ing, and behold, it was burnt: ence between holy and unholy, I and he was angry with Eleazar and between unclean and clean : and Ithamar, the sons of Aaron,

11 And that ye may teach the which were left alive saying, children of Israel all the statutes 17 Wherefore have ye not eaten which the Lord hath spoken unto the sin-offering in the holy place, them by the hand of Moses. seeing it is most holy, and God

12 And Moses spake unto hath given it to you to bear the

As though ye lamented for then, preferring your carnal affection to God's just judgment, chap. six. ver. 28. Deut. chap. xiv. ver. 1.

Ø In destroying Nadab and Abihu the chief, and menacing the rest, except they repent.

# The meaning of this paragraph should be rendered thus:-“ Between holy and unboly, and between the clean and the unclean." Vide observations on Genesis, chap. i. ver. 4.

| For the breast and shoulders of the peace-offerings might be brought to their families, so that their daughters might eat of them, as also of the offerings of the first-fruits, the first-born, and the lithes, read chap. xxii. ver. 12. 13.

And not consumed, as Nadab and Abihu.
16

2 Z 2

הנרי

החרסא

1:11

6

[ocr errors]

:

7

פ

8

הקורא בְּנֵי עָזִיאֵל הֵד אַהֲרן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת־

אֲחִיכֶם מֵאֵת פְּנֵי־הַקְדֶשׁ אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: 5 וַיִּקְרְבוּ וַיִּשָּׂאָם בְּמַתָּנֹתָם אֶל־מַחְוּץ לַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה :

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל־תִּפְרֶעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא־תִפְלְמוּ וְלֹא תָמָתוּ

כָּל־הָעֶרֶה יִקְצף וַאֲחֵיכֶם כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת־הַשְׂרְפָה אֲשֶׁר שָׁרַף יְהוָה: 7 וּמִפֶּתַח אֹהֶל מועד לֹא תֵצְאוּ פֶּן־־תָּמָתוּ כִּי־שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה עֲלֵיכֶם וַיַּעֲשׂוּ כִּדְבַר משֶׁה : 8 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־־אַהֲרֹן לֵאמֹר: 9 יין וְשֵׁכָר אַל-תִּשְׁתִּי אַתָּה יְבָנֶיךְ אִתָּךְבְּבְאֲכֶס אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תמתו חקת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם: 10 וְלֵהַבְדִיל בֵּין הַקֹדֶשׁ וּבֵין הַחֵל וּבֵין הַטְמָא וּבֵין הַטָהוֹר : ii וּלְהוֹרֹת אֶת־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל־הַחֲקִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיהֶם

בְּיַד־משה : רביעי 12 וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל־אַהֲרן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל־אִיתָמָרי

בָּנָיוֹ הַנּוֹתָרִיםקְחוּ אֶת־הַמִּנְחָה הַנּוֹתֵרֶת מֵאִשֵׁי יְהוָה וְאכְלוּהָ מַצְוֹת

הַמִּזְבֵּחַ כִּי קְדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא : 13 ואֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדושׁ כִּי חָקְךְ וְחָק־־בָּנֶיךְ הוא מֵאִשֵׁי יְהוָה כִּי־כֵן צַיִּיתִי: 14 וְאֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר אַתָּה וּבָנֶיךְ וּבְנֹתֶיךָ אִתָּךְ כִּי־חָקְךְ וְחָק־בָּנִיךְ נִתָּנוּ מִזִבְחֵי שַׁלְמִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 15 שָׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזָה הַתְּנוּפָה עַל אִשִׁי

הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה וְהָיָה לְךְ חמישי וּלְבָנֶיךְ אִתָּךְ לְחַק־עוֹלָם כַּאֲשֶׁר צִיָּה יְהוָה: 16 דָּרַשׁ שְׂעִיר הַחַטָאת דָּרְשׁ דָּרָש משֶׁה וְהִנֵּה שָׂרֶף וַיִּקְצַף עַל־

אֶלְעָזָר וְעַל־־אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִים לֵאמֹר : חובות 17 מַדוּעַ לֹא־אֲכַלְתֶּם אֶת־הַחַטָאת בִּמְקוֹם הַקֹדֶשׁ כִּי

קְדֶשׁ קְרָשִׁים הִוא וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת־ עֲון

{

13

[ocr errors]

שיטה והיא חצי

sin-offering he burát. upon the

21 And the breasts and the altar; as the Lord commanded right shoulder Aaron waved for Moses.

a wave-offering before the LORD; 11 And the flesh and the hide as Moses commanded. he burnt with fire, without the 22 And Aaron lift up his hand camp.

towards the people, and blessed 12 And he slew the burnt-offer- them; § and came down from ing; and Aaron's sons presented offering of the sin-offering, and unto him the blood, which he the burnt-offering, and peacesprinkled round about upon the offerings. altar.

23 And Moses and Aaron went 13 And they presented the burnt- into the tabernacle of the conoffering unto him, with the pieces gregation, and came out, and thereof, and the head : and he burnt blessed the people: and the glory them upon the altar.

of the LORD appeared unto all the 14 And he did wash the inwards people. and the legs, and burnt them upon 24 | And there came a fire out the burnt-offering on the altar. from before the LORD, and con

15 9 And he brought the people's sumed upon the altar the burntoffering, and took the goat which offering, and the fat: which when was the sin-offering for the people, all the people saw, they shouted, and slew it, and offered it for sin; and fell on their faces. as the first. 16 And he brought the burnt

CHAP. X. offering, and offered it according 1 Nadab and Abihu burnt. 8 The to the manner.

priests forbidden wine. 17 And he brought the meatoffering, and took an handful AND Nadab and Abihu, the thereof, and burnt it upon the sons of Aaron, took either of them altar, beside the burnt sacrifice his censer, and put fire therein, of the morning.

and put incense thereon, and 18 He slew also the bullock offered strange fire before the and the ram, for a sacrifice of LORD, which he commanded them peace-offerings, which was for the not. I people :. and Aaron's sons pre- 2 And there went out fire from sented unto him the blood (which the Lord and devoured them, and he sprinkled upon the altar round they died before the LORD. about.)"

3 Then,Moses said unto Aaron, 19 And the fat of the bullock, this is it that the LORD spake, and of the ram, the rump, and saying, I will be sanctified in that which covereth the inwards, them that come nigh me, and and the kidneys, and the caul before all the people I will be above the liver.

glorified. And Aaron held his 20 And they put the fat upon

peace. the breasts, and he burnt the fat 4 And Moses called Mishael upon the altar.

and Elzaphan, the sons of Uzziel

* Heb. Filled his band out of it. By the English translation it appears as if Aaron had blessed the people before he came down.The contrary, I think, admits of no doubt; for it appears by verse 23, that Moses' and Aaron blessed the people after they came out of the tabernacle of the congregationi

It is doubtful whether the expression which he had not commanded them, refers to the strange fire only, or to the whole transaction, or perhaps to their having drank wine, as the command to Aaron, in verse 8, closely followeth it.

19

מִן־הַחַטָּאת הִקְטִיר הַמִזְבֵּחָה כַּאֲשֶׁר צִנָּה יְהוָה אֶת־ משה : 11 וְאֶת־הַבָּשָׂר וְאֶת־הָעֶר שָׂרָף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: 12 וַיִּשְׁחַט אֶת־־הָעלֶה וַיִּמְצְאוּ בְּנֵי אַהֲרן אֵלָיו

אֶת־הַדָּם וַיִּזְרְקהוּ עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב: 13 וְאֶת־ הָעלֶה הִמְצִיאוּ אֵלָיו לִנְתָחֶיהָ וְאֶת־הָרֹאשׁ וַיַּקְטֵר עַל־ הַמִּזְבֵּחַ, 14 וַיִרְחַץ אֶת־הַקֶרֶב וְאֶת־הַכְּרָיִם וַיַּקְטֵר

הָעלֶה הַמִּזְבֵּחָה : 15 וַיַּקְרֵב אֵת קָרְבָּן הָעָם וַיִּקְח אֶת־־שְׂעִיר הַחַטָאת אֲשֶׁר לָעָם וַיִּשְׁחָטֵהוּ וַיְחַטְאֵהוּ

בָּרִאשׁוֹן : 16 וַיַּקְרֵב אֶת־־הֶעלֶה וַעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט: שני 17 וַיַּקְרֵב אֶת־הַמִּנְחָה וַיְמַלֵא כַפּוֹ מִמֶּנָּה וַיַּקְטֵר עַל־

הַמִּזְבֵּחַ מִלְבַד עֹלַת הַבֹּקֶר: 18 וַיִּשְׁחַט אֶת־־הַשׁוֹר וְאֶת-הָאַיִל זֶבַח הַשְׁלָמִים אֲשֶׁר לָעָם וַיִּמְצְאוּ בְּנֵי אַהֲרן אֶת־־הַדָּם אֵלָיו וַיִּקְרָאֻהוּ עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב: 19 וְאֶת־ הַחֲלָבִים מִן־הַשוֹר וּמִן־הָאַיִל הָאַלְיָה וְהַמְכַפֶּה וְהַכְּלָית וִיהֶרֶת הַכָּבֵד: 20 וַיָּשִׂימוּ אֶת־הַחֲלָבִים עַל־הֶחָזות וַיַּקְטֵר הַחֲלָבִים הַמִּזְבֵּחָה; 21 וְאֵת הֶחָזוֹת וְאֵת שׁוֹק

הַיָּמִין הֵנִיף אַהֲרֹן תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִיָּה משֶׁה: ד 22 וַיִּשָּׂא אַהֲרְן אֶת־יָדָו אֶל־הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעַשְׂת

הַחַטָאת וְהֶעלֶה וְהַשְׁלָמִים: 23 וַיָּבֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן

אֶל־אֹהֶל מוֹד וַיַּעֲשׂוּ וַיְבָרֵכוּ אֶת־הָעָם וַיַּרְא כְבוֹד־ שלישי יְהוָה אֶל־כָּל־הָעָם: 24 וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִפְנֵי יְהוָה וַתּאכַל

עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֶת־הֶעלֶה וְאֶת־הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל־הָעָם וילנוּ וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם :

וַיִּקְחוּ בְנֵי־אַהֲרן נדב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנָוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטרֶת וַיִּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִיָּה אֹתָם:

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִפְנֵי יְהוָה וַתּאבַל אוֹתָם וַיָּמָתוּ לִפְנֵי יְהוָה: 3 וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל־־אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר־־דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקְרֵשׁ וְעַל־פְּנֵי כָל־הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּלְס אַהֲרֹן : 4 וַיִּקְרָא משֶׁה אֶל־מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן

ק'

2

"

4

« PreviousContinue »